(א) הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת (סִימָן ה) אָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה פֹּה בְּרֶסְלֶב שְׁנַת תקס"ג. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. וְהוּא הָיָה רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִישִׁיבָתוֹ פֹּה וּלְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו. וְאָז נִשְׁמַע בָּעוֹלָם הַגְּזֵרוֹת שֶׁרָצוּ לִגְזֹר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַיְנוּ לִקַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה כִּי אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הִתְחִילוּ לִצְמֹחַ בִּימֵי מַלְכוּת פּוֹלִין קֹדֶם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה [הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ] מֵרוּסְיָא אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְאַחַר־כָּךְ בִּתְחִלַּת כְּבִישָׁתוֹ אֶת מְדִינָתֵנוּ נִשְׁקַט הַדָּבָר קְצָת, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְנִתְעוֹרֵר שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִין לִגְזֹר כַּמָּה גְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין. וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְהִיא מַתְחֶלֶת כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי וְכוּ' וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר דִּין וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַגְּזֵרוֹת הַנַּ"ל. (וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לְחָכְמָה כָּתַב שָׁם: "וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁרָמַז אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עָסַק אָז רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הַרְבֵּה בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק הַדִּין עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁנִּתְעַכֵּב הַדָּבָר וְלֹא יָצְאָה הַגְּזֵרָה אֶל הַפֹּעַל עַד שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וִיבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר" (לְקַמָּן ו') עַיֵּן שָׁם. וְאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים סִפְּרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ אָז מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ הָאבּ דָאס אָפּ גִישְׁטוּפְּט אוֹיף עֶטְלִיכֶע אוּן צְוַואנְצִיג יָאהר" [אֲנִי דָחִיתִי זֹאת לְעֶשְׂרִים וְכַמָּה שָׁנִים]. וְכֵן הָיָה מְכֻוָּן מַמָּשׁ כִּי מִשְּׁנַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַד שְׁנַת יְצִיאַת הַגְּזֵרָה לַפֹּעַל בִּשְׁנַת תקפ"ז בְּסוֹפָהּ יֵשׁ עֵרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנִים): The Torah "Be'Chatzotzrot" (Likutei Moharan 5) was said here in Breslov on Rosh Hashanah 5563 (Monday September 27, 1802). And Rosh Hashanah that year fell on Monday and Tuesday. This was his first Rosh Hashanah living here and [the first] where I was near him. Then it was heard in the world of decrees, that it was desired to be decreed upon the world, wherein we had entered through our great sins, to bring Yisroel to war then, G-d save us. For these were the decrees that, in those days, stemmed from the kingdom of Poland, before the czar of Russia ruled our lands (may his glory be put out). And afterwards, in the beginning of his possession of our lands, this matter quieted down a little; but later it returned and awoken and it was heard in the world they wished to make many decrees that were called "Punktrin". And then Rabbeinu z"l said the Torah "Be'Chatzotzrot". And it began (by saying) that each person must say that 'the entire world was only created for me', etc, and to provide that which is missing in the world, and to pray on its behalf to Hashem Yisbarach, etc., that is, before the decree of judgment, etc. See there, and this is a hint to the decrees, as seen above.
(And see in the Sefer Parparaot the wisdom written there: "And I heard from my father of blessed memory that Rabbeinu z"l hinted to this and it was already after the decree of judgment. But even so, Rabbeinu z"l toiled in this many times during the year, to sweeten the judgment, until, through the achievement of his prayer, the matter was delayed, and the decree did come forth until 16 years after he was hidden from us (i.e., he passed away). There is much about this to relate, and it will be explained in another place". See below, #6. The elders of our group told us that they once heard from Rabbeinu z"l, that he said, in this language: "אִיךְ הָאבּ דָאס אָפּ גִישְׁטוּפְּט אוֹיף עֶטְלִיכֶע אוּן צְוַואנְצִיג יָאהר - I delayed this for twenty-some years". And this was very exact, for from the time of the saying of this Torah mentioned above until the time the decree went out to the community at the end of the year 5587 was 25 years).